צִינְּתָא

צִינְּתָא, צִנְּ׳II f. = h. צִנָּה II, stone-palm. Erub.63a אסר ליה לחמריה בצ׳וכ׳ (Ms. M. בצִינְּיָיתָא; Ms. O. בצִינְּיָתָא; ed. Sonc. a. Alf. בצ׳ דדיקלא) tied his ass to a palm (palms) on the Sabbath.Pl. צִינְּיָיתָא, צִינְּיָתָא, צִנְּ׳. Sot.46b עד בי צ׳ דבבל to the place called ‘between the palms of Babylonia; ib. הני צ׳ דבבלוכ׳ those palms of Babylonia date frome the days of Adam; Ber.31a צניתא. Snh.96b דצ׳ (צרידתא) דבבל (Var. in Rashi: צִינוֹנְיָיתָא; Ms. M. צ׳ צרורתא; Ms. F. צ׳ צרייאתא; v. Rabb. D. S. a. l. note 400) the waters along the (dry, or stony) palms of Babylonia. B. Mets.24b בצ׳ דביוכ׳ (Ms. M. בי ציבתא; Ms. R. בי ציניתא; Ms. O. בי צִינָּתָא) between the palms of the estate of Bar Marion. Sabb.139b, v. צִיבְּתָא.